אודות

מי אנחנו

בית מדרש לכהנתוץ

המועצה הארצית של כוהני יהדות אתיופיה בישראל, יחד עם המרכז הרוחני ע"ש קס עזריה למורשת לקה קהנת מלקי עזריה, גאה להשיק את פרויקט בית המדרש להכשרת קייסים צעירים, מיזם ייחודי וראשון מסוגו, שמטרתו לבנות את דור ההמשך של המנהיגות הרוחנית בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל.

הפרויקט, בהובלתו של הקס אביהו עזריה, בנו וממשיכו של לקה קהנת קס מלקי עזריה זצ"ל, יחד עם חבריו כבוד הקסים, משלב מסורת עתיקה בת אלפי שנים עם ראייה חינוכית מודרנית וחדשנית. קס אביהו, שהוסמך לקהן על ידי אביו, הוא בעל תואר בחינוך, ובעל מעמד של מנהיג מוכר ומשפיע ברמה הארצית.

בית המדרש נבנה על תשתית איתנה של ידע, ניסיון ותפיסה מקצועית עמוקה, שהתגבשה במשך שנות פעילותה של עמותת מועצת כוהני יהדות אתיופיה ומרכז הרוחני ע"ש קס עזריה זצ"ל.

מטרתנו ברורה:

לחנך ולהכשיר מנהיגים רוחניים צעירים,  קייסים בני הדור החדש – שישמרו, יעמיקו ויפיצו את רזי המסורת, חוקי ההלכה ומנהגי אבותינו, כפי שנשמרו באדיקות על ידי כוהני העדה באתיופיה לאורך דורות. הקייסים שצמחו באתיופיה שימשו לא רק כמנהיגים דתיים אלא גם כעמודי התווך של הקהילה, שופטים, מורים, פוסקי הלכה ומורי דרך רוחניים. על מסד זה אנו בונים מחדש, כאן בישראל.

בית המדרש יפעל בשלבים מדורגים, תוך הקפדה על תכנים איכותיים שנבחרו בקפידה, תכנים המשלבים מסורת חיה עם הבנה עכשווית של אתגרי הזמן, מתוך מטרה לטפח הנהגה מחויבת, עמוקה ורלוונטית לדור הצעיר.

זהו צעד חשוב וחיוני לשימור זהותה הרוחנית של קהילת ביתא ישראל, לחיזוק מעמדם של הקייסים בחברה הישראלית ולפיתוח דור חדש של מנהיגות ערכית, מסורה ומשמעותית, שתמשיך לשרת את הקהילה מתוך נאמנות למסורת, לחזון ולעתיד משותף.

בשם כוהני יהדות אתיופיה לדורותיהם ካሀን כהן), ካሀንት (כהנת), ליקה כהנת (כהן גדול) – אנו זוכים היום להניח אבן דרך נוספת במפעל התחייה של מורשת ביתא ישראל בישראל.

image

תחילתה של שליחות

כך נולד בית המדרש לכהנתוץ

זהו רגע מרגש, רגע של תיקון, חיבור ואחריות.

היום, כאן, אנו עומדים בפרק חדש של התחלה והמשכיות למנהיגות רוחנית עתיקת יומין, שנשמרה בגבורה ובמסירות נפש במשך דורות רבים.

בזמנים קשים בעבר, כאשר קהילת ביתא ישראל סבלה מרדיפות, קמו הקסים – המנהיגים הרוחניים – ונלחמו במסירות נפש עד כדי כך שחלקם העדיפו ליפול מצוק מאשר לוותר על אמונתם. במקום נפילתם פרץ מעיין – סמל לחיים ולריפוי שהפך עם הזמן לציון קדוש עבור הדורות הבאים, מקום אליו פונים בתפילה, בתקווה ובאמונה.

היום, כמו אז, אנו ניצבים בפני אתגר: משבר זהות ומשבר מנהיגות. אך רוח הקסים אינה נכנעת.

קס אביהו עזריה, יחד עם חבריו בעמותת מועצת כהני הדת, נושאים את הלפיד ומובילים את הקמת בית מדרש, מקום שבו יצמחו מנהיגים צעירים, ילמדו, יעמיקו ויישאו את מורשת הקסים קדימה לדור הבא.

בית מדרש זה איננו רק מוסד חינוכי – הוא הצהרה: שיש מי שממשיך את הדרך, שיש עתיד למסורת, ושיש משמעות לעבר. זהו רגע של תודה לאלו שפעלו, שחלמו והאמינו – ולכולנו, שזכינו להיות שותפים בדרך.

fda432c1-2643-449d-820b-3800f1fa7461

חזון ההמשכיות

החזון שלנו:

להחזיר עטרה ליושנה ולהמשיך את דרכם של דורות הקסים, ששימרו את רוח האמונה, המנהיגות והמסורת של קהילת ביתא ישראל. בית המדרש שואף להצמיח דור חדש של קייסים צעירים — מנהיגים רוחניים שיישאו באחריות לשימור הזהות, לחיזוק הערכים ולבניית גשר בין עבר מפואר להווה מתחדש.

בית המדרש מהווה מרכז רוחני וקהילתי של לימוד, השראה ועשייה, שבו המסורת העתיקה מקבלת ביטוי עכשווי ומחבר בין הדורות. באמצעות תוכניות הכשרה, שיתופי פעולה ופעילות חינוכית רחבה, אנו פועלים לביסוס זהות רוחנית מאוחדת ומעוררת השראה בקרב קהילת ביתא ישראל בארץ ישראל.

מעל 15 קייסים שותפים

אנשי רוח המנחים את הלימודים ומשמרים את המסורת לדור הבא.

שיתופי פעולה מוסדיים

עם מועצת כהני הדת, מרכז מורשת ביתא ישראל וקהילות ברחבי הארץ.

לב הזהות הקהילתית

הקייסים - העמוד השדרה הרוחני והחברתי של קהילת ביתא ישראל

הקייסים הם הלב הפועם של קהילת יהודי אתיופיה, בעבר ובהווה. תפקידם אינו מתמצה רק בהובלת תפילה או ניהול טקסים – אלא בשימור עולם שלם של אמונה, זהות, מסורת וערכים. הם מהווים חוליה מרכזית בשרשרת הדורות: מעבירים את המסורת העתיקה, משמרים את הזהות הרוחנית והחברתית ומחזקים את הקשר הבין־דורי בקהילה, הן באתיופיה והן בארץ ישראל. 

הקייסים באתיופיה – סמכות עליונה ודרך חיים

בקהילת ביתא ישראל באתיופיה, הקייסים היו הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר. הם לא נבחרו על בסיס קשרים פוליטיים או בחירות דמוקרטיות, אלא הוכשרו מילדות בתוך מערכת חינוכית־רוחנית קפדנית, שנמשכה לעיתים למעלה מעשור. ההכשרה כללה לימוד מעמיק של כתבי הקודש בשפת געז, שמירת דיני טהרה, תפילה ופרישות, ואף תקופות של התבודדות לצורך העמקה רוחנית.

הקייסים שימשו שופטים, פוסקים, מורים ומנהיגים. כל כפר או קבוצת כפרים מינתה קייס מקומי, שתפקידיו היו:

  • ניהול חיי הדת והקהילה.
  • שמירה על לוח השנה הייחודי של ביתא ישראל.
  • חינוך הדור הצעיר על פי מסורת האבות.
  • עריכת טקסי חיים – בריתות, נישואין, לוויה, טהרה ועוד.
  • יישוב סכסוכים ופסיקה בענייני הלכה וחברה.

סמכותם חרגה מתחום הדת בלבד – לעיתים הכרעת הקייס הייתה חזקה מזו של ראש הכפר או המנהיג האזרחי. מקור כוחם נבע מן האמון העמוק והבלתי מותנה של בני הקהילה, שראו בהם שליחים נאמנים של המסורת והאמונה.

שימור הזהות הרוחנית בעידן חדש

העלייה לארץ ישראל – אתגר למעמד הקייסים

עם העלייה לישראל ניצבו הקייסים בפני אתגר זהות מורכב. המערכת המסורתית פגשה מדינה חילונית ובירוקרטית, שלא תמיד הבינה או קיבלה את ייחודיותה של יהדות ביתא ישראל. הרבנות הראשית, שהתבססה על מסורות תלמודיות, התקשתה להכיר במסורת המקראית־כוהנית של הקייסים. כך נוצר פער ולעיתים אף נתק בין מוסדות הדת הממלכתיים לבין המנהיגות הרוחנית של הקהילה.

היעדר הכרה רשמית הוביל לכך שהקייסים לא קיבלו משרות במערכת הדתית הממלכתית, לא הוסמכו כרבנים רשמיים ולעיתים אף הודרו מטקסים ממלכתיים. רבים מבני הדור הצעיר, שגדלו בסביבה שונה, התרחקו מן המסורת, והסמכות של הקייסים נחלשה.

מסורת בצמיחה

תהליך של הכרה והתחדשות

למרות הקשיים, בעשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי. הקייסים החלו לקבל הכרה חלקית ממשרד הדתות, מהרשויות המקומיות ואף ממוסדות ציבוריים נוספים. קהילות רבות מבקשות לשמר את המסורת ולהעמיד דור חדש של קייסים צעירים שילמדו את הדרך העתיקה. הכשרות חדשות – פורמליות ובלתי פורמליות – החלו לפעול, לעיתים ביוזמת הקייסים הוותיקים עצמם.

במקביל חלה התעוררות תרבותית ורוחנית: ספרי קודש תורגמו, טקסים הוסברו, וחגים מסורתיים זכו לחשיפה מחודשת. בקרב בני הדור השני והשלישי ניכרת התעניינות גוברת בשורשים, בזהות ובמורשת.

חשיבות המשכיות המסורת

קהילת ביתא ישראל היא מהעתיקות בעולם היהודי, ומסורתה נשמרה במשך יותר מ־2,500 שנה – גם בתנאי בידוד, רדיפות וקשיים. הקייסים היו הכוח המרכזי שאִפשר את הישרדותה הרוחנית והחברתית של הקהילה. תפקידם שימש כ"גשר" בין עבר מפואר לבין עתיד חיוני.

כיום, בישראל, האתגר המרכזי הוא להכין את הקרקע לדור הבא של קייסים – מנהיגים שילמדו, יישמו ויפתחו את המסורת במציאות מודרנית. רק כך תובטח המשכיות רוחנית וקהילתית, מתוך כבוד לעבר ופתיחות לעתיד.

תפקידי הקייסים:

הקייסים, ככוהני הדת של ביתא ישראל, נושאים באחריות רחבה הכוללת:

  • ניהול טקסים דתיים וחברתיים – נישואין, גירושין, טהרה, קבורה, קבלת שבת, בר־מצווה ועוד.
  • שמירה על ההלכה והמנהגים – כשרות לפי המסורת, דיני טהרה, לבוש, הימנעות ממגע עם טמאים ואף הטלת סנקציות קהילתיות.
  • חינוך רוחני ומסורתי – העברת ידע והכשרה לדור הצעיר באמצעות לימוד אישי, שירה, מדרש וסיפור.
  • שיפוט ובוררות בענייני הקהילה – פתרון סכסוכים, קביעת קנסות או פיוס לפי המסורת.
  • הובלת תפילות ואירועים דתיים – בבתי הכנסת, בטבע ובאתרי עלייה לרגל.

הסמכת קייס חדש היא תהליך ארוך ומעמיק, הכולל שנים של לימוד, הקפדה על אורח חיים מחמיר וקבלת אישור רשמי מקייסים בכירים. זהו מסע רוחני ומוסרי שלם – ולא רק תהליך לימודי.