קס אביהו עזריה, דור שמיני לשושלת מפוארת של מנהיגים וקסים שעמדו בראש קהילת ביתא ישראל באתיופיה, נולד בשנת 1968 וגדל בסביבה חקלאית ומסורתית. מגיל צעיר התחנך על ברכי אביו, לקה כהנת קס מלקי עזריה זצ"ל, ולמד ממנו את יסודות ההנהגה הרוחנית: שמירה על שלום הבית, חינוך למסורת, העברת חגי ישראל וגישור בין אנשים. לצד עבודתו בחקלאות ובניהול משק הבית, עבר חניכה רוחנית ממושכת, ובגיל 21 הוסמך כקס באדיס אבבה, לאחר תקופה קשה של רדיפות, מלחמות ומסע עלייה מורכב.

בשנת 1991 עלה עם משפחתו לישראל במסגרת מבצע שלמה, ומיד עם הגעתו למושב נהורה פעל לשימור ערכי המסורת של קהילתו. מתוך נאמנות עמוקה להלכה האתיופית, יזם את הקמתם של בית כנסת ובית נידה – ביטוי למחויבותו להמשכיותה הרוחנית של יהדות אתיופיה גם בארץ.

לצד קשיים אישיים והתנגדות ממסדית, נאבק על מקומם של הקסים בחברה הישראלית. כאשר נמנע ממנו ללמוד תורה בשל אי־הכרה במעמדו, הוביל מאבק ציבורי תקדימי שבסופו הוכרו הקסים באופן רשמי ושולבו במועצות הדתיות – תוך השוואת תנאיהם לאלו של הרבנים.

קס אביהו עזריה לא חדל מעשייה ציבורית ורוחנית: הוא פעל להכרה בחג הסיגד כיום לאומי, יזם את הקמת אתר ההנצחה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ בהר הרצל, והקים מרכז רוחני מפואר באשקלון – בזכות חזונו, מסירותו וגיוס עיקש של חברי הקהילה. כאשר שמע על הריסת בית הכנסת של אבותיו בכפר הולדתו באתיופיה, נסע לשם, שיקם את המקום והקים אנדרטה לזכרן של כ-400 משפחות מתפללות, מפעל הנצחה לדורות.

במהלך השנים פעל רבות למען קליטת בני הקהילה, למניעת אלימות במשפחה, לקידום החינוך ולהגברת המודעות הציבורית. כיום ממשיך קס אביהו עזריה לשמש דמות רוחנית, מוסרית וציבורית, מנהיג נאמן למסורתו, לערכיו ולעמו.